ספורנו על במדבר כ׳

« ספורנו על במדבר י״ט:ב׳ ספורנו על במדבר כ״א:א׳ »

8 סוכה פתח ↗

אִשָּׁה הָיְתָה בּוֹרֶרֶת חִטִּים לָאוֹר שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן, יֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִּיְּישָׁה אֶת זִקְנוּתֵנוּ — אֵלּוּ חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי זִקְנוּתֵנוּ שֶׁכִּפְּרָה אֶת יַלְדוּתֵנוּ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. אֵלּוּ וָאֵלּוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא, וּמִי שֶׁחָטָא — יָשׁוּב וְיִמְחוֹל לוֹ. תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, כְּשֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, אָמַר כֵּן: אִם אֲנִי כָּאן — הַכֹּל כָּאן, וְאִם אֵינִי כָּאן — מִי כָּאן. הוּא הָיָה אוֹמֵר כֵּן: מָקוֹם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב — שָׁם רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי. אִם תָּבֹא אֶל בֵּיתִי — אֲנִי אָבֹא אֶל בֵּיתֶךָ, אִם אַתָּה לֹא תָּבֹא אֶל בֵּיתִי — אֲנִי לֹא אָבֹא אֶל בֵּיתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּכׇל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ״. אַף הוּא רָאָה גֻּלְגּוֹלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אֲמַר לַהּ: עַל דְּאַטֵּפְתְּ אַטְפוּךְ וּמְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַגְלוֹהִי דְּבַר אִינִישׁ אִינּוּן עָרְבִין בֵּיהּ, לַאֲתַר דְּמִיתְבְּעֵי — תַּמָּן מוֹבִילִין יָתֵיהּ. הָנְהוּ תַּרְתֵּי כּוּשָׁאֵי דַּהֲווֹ קָיְימִי קַמֵּי שְׁלֹמֹה, אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא, סוֹפְרִים דִּשְׁלֹמֹה הֲווֹ. יוֹמָא חַד חַזְיֵיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת דַּהֲוָה קָא עֲצִיב, אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי עֲצִיבַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: דְּקָא בָעוּ מִינַּאי הָנֵי תַּרְתֵּי כּוּשָׁאֵי דְּיָתְבִי הָכָא. מַסְרִינְהוּ לִשְׂעִירִים, שַׁדְּרִינְהוּ לְמָחוֹזָא דְלוּז. כִּי מְטוֹ לְמָחוֹזָא דְלוּז — שְׁכִיבוּ. לִמְחַר, חַזְיֵהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת דַּהֲוָה קָבָדַח! אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי בְּדִיחַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: בַּאֲתַר דִּבְעוֹ מִינַּאי, תַּמָּן שַׁדַּרְתִּינְהוּ. מִיָּד פָּתַח שְׁלֹמֹה וְאָמַר: רַגְלוֹהִי דְּבַר אִינִישׁ אִינּוּן עָרְבִין בֵּיהּ, לַאֲתַר דְּמִיתְבְּעֵי — תַּמָּן מוֹבִילִין יָתֵיהּ. תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כְּשֶׁהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, הָיָה נוֹטֵל שְׁמֹנֶה אֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר, וְזוֹרֵק אַחַת וְנוֹטֵל אַחַת וְאֵין נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ. וּכְשֶׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה, נוֹעֵץ שְׁנֵי גּוּדָלָיו בָּאָרֶץ וְשׁוֹחֶה וְנוֹשֵׁק אֶת הָרִצְפָּה וְזוֹקֵף, וְאֵין כׇּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְזוֹ הִיא קִידָּה. לֵוִי אַחְוִי קִידָּה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאִיטְּלַע. וְהָא גְּרַמָא לֵיהּ? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם אַל יָטִיחַ אָדָם דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִיטְּלַע, וּמַנּוּ — לֵוִי. הָא וְהָא גְּרַמָא לֵיהּ. לֵוִי הֲוָה מְטַיֵּיל קַמֵּיהּ דְּרַבִּי בְּתַמְנֵי סַכִּינֵי. שְׁמוּאֵל קַמֵּיהּ שַׁבּוּר מַלְכָּא בִּתְמָנְיָא מְזָגֵי חַמְרָא. אַבָּיֵי קַמֵּיהּ דְּרָבָא בִּתְמָנְיָא בֵּיעֵי, וְאָמְרִי לַהּ בְּאַרְבְּעָה בֵּיעֵי. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: כְּשֶׁהָיִינוּ שְׂמֵחִים שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאִינוּ שֵׁינָה בְּעֵינֵינוּ. כֵּיצַד? שָׁעָה רִאשׁוֹנָה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, מִשָּׁם לִתְפִלָּה, מִשָּׁם לְקׇרְבַּן מוּסַף, מִשָּׁם לִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין, מִשָּׁם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, מִשָּׁם לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, מִשָּׁם לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה, מִשָּׁם לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, מִכָּאן וְאֵילָךְ לְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים״ — מַלְקִין אוֹתוֹ וְיָשֵׁן לְאַלְתַּר! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: לֹא טָעַמְנוּ טַעַם שֵׁינָה, דַּהֲווֹ מְנַמְנְמִי אַכַּתְפָּא דַהֲדָדֵי. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְהָהוּא מִדְּרַבָּנַן דַּהֲוָה קָמְסַדַּר אַגָּדָתָא קַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: שְׁמִיעַ לְךָ, הָנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָם דָּוִד? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁכָּרָה דָּוִד שִׁיתִין, קְפָא תְּהוֹמָא וּבָעֵי לְמִשְׁטְפֵיהּ לְעָלְמָא. אָמַר דָּוִד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְהוֹרִידָן. אִי הָכִי, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה ״מַעֲלוֹת״ — ״יוֹרְדוֹת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְאַדְכַּרְתַּן מִלְּתָא, הָכִי אִתְּמַר: בְּשָׁעָה שֶׁכָּרָה דָּוִד שִׁיתִין, קְפָא תְּהוֹמָא וּבְעָא לְמִשְׁטְפֵיהּ לְעָלְמָא. אָמַר דָּוִד: מִי אִיכָּא דְּיָדַע אִי שְׁרֵי לְמִכְתַּב שֵׁם אַחַסְפָּא, וְנִשְׁדְּיֵהּ בִּתְהוֹמָא וּמַנַּח! לֵיכָּא דְּקָאָמַר לֵיהּ מִידֵּי. אֲמַר דָּוִד: כׇּל דְּיָדַע לְמֵימַר וְאֵינוֹ אוֹמֵר, יֵחָנֵק בִּגְרוֹנוֹ. נָשָׂא אֲחִיתוֹפֶל קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ: וּמָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם לְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֲמַר לֵיהּ: שְׁרֵי. כָּתֵב שֵׁם אַחַסְפָּא וְשָׁדֵי לִתְהוֹמָא, וּנְחֵית תְּהוֹמָא שִׁיתְּסַר אַלְפֵי גַּרְמִידֵי. כִּי חָזֵי דְּנָחֵית טוּבָא, אֲמַר: כַּמָּה דְּמִידְּלֵי — טְפֵי מִירְטַב עָלְמָא. אֲמַר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וְאַסְּקֵיהּ חֲמֵיסַר אַלְפֵי גַּרְמִידֵי, וְאוֹקְמֵיהּ בְּאַלְפָּא גַּרְמִידֵי. אָמַר עוּלָּא: שְׁמַע מִינַּהּ סוּמְכָא דְאַרְעָא אַלְפָּא גַּרְמִידֵי. וְהָא חָזֵינַן דְּכָרֵינַן פּוּרְתָּא וְנָפְקִי מַיָּא! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָהוּא מִסּוּלָּמָא דִפְרָת. וְעָמְדוּ כֹּהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן שֶׁיּוֹרֵד כּוּ׳. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית — דְּנָחֵית חַמְשָׁה וְקָאֵי אַעַשְׂרָה, אוֹ דִלְמָא דְּנָחֵית עַשְׂרָה וְקָאֵי אַחַמְשָׁה? תֵּיקוּ. תָּנוּ רַבָּנַן, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה״, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁ״אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה׳״? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה׳״ — מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ פּוֹרְעִין עַצְמָן, וּמַתְרִיזִין כְּלַפֵּי מַטָּה. אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ כּוּ׳. אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָאוֹמֵר ״שְׁמַע״ ״שְׁמַע״, כְּאִילּוּ אָמַר ״מוֹדִים״ ״מוֹדִים״! אֶלָּא הָכִי אָמְרִי: הֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה, וְאָנוּ לְיָהּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים, וְעֵינֵינוּ לְיָהּ מְיַחֲלוֹת. מַתְנִי׳ אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וְאֵין מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה. בְּכׇל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ: שָׁלֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים, וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּבַמּוּסָפִין הָיוּ מוֹסִיפִין עוֹד תֵּשַׁע. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ מוֹסִיפִין שֵׁשׁ: שָׁלֹשׁ לְהַבְטִיל אֶת הָעָם מִמְּלָאכָה, וְשָׁלֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַחַג הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה: שָׁלֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים, שָׁלֹשׁ לְשַׁעַר הָעֶלְיוֹן, וְשָׁלֹשׁ לְשַׁעַר הַתַּחְתּוֹן, וְשָׁלֹשׁ לְמִילּוּי הַמַּיִם, וְשָׁלֹשׁ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְתֵשַׁע לְמוּסָפִין, שָׁלֹשׁ לְהַבְטִיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה, וְשָׁלֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. גְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחוֹת מִשֶּׁבַע, וְהַמּוֹסִיף לֹא יוֹסִיף עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה — אַחַת הִיא, וְרַבָּנַן סָבְרִי: תְּקִיעָה לְחוּד וּתְרוּעָה לְחוּד. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה״ וּכְתִיב: ״תְּרוּעָה יִתְקְעוּ״, הָא כֵּיצַד? תְּקִיעָה וּתְרוּעָה — אַחַת הִיא. וְרַבָּנַן: הַהוּא לִפְשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ הוּא דַּאֲתָא וְרַבִּי יְהוּדָה, לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ מְנָלֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״שֵּׁנִית״. וְרַבָּנַן, מַאי טַעְמַיְיהוּ? דִּכְתִיב: ״וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ״, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ: תְּקִיעָה תְּרוּעָה — אַחַת הִיא, אָמַר רַחֲמָנָא פַּלְגָא דְּמִצְוָה עֲבֵיד וּפַלְגָא לָא עֲבֵיד?! וְרַבִּי יְהוּדָה: הָהוּא לְסִימָנָא בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲתָא. וְרַבָּנַן: סִימָנָא הוּא, וְרַחֲמָנָא שַׁוְּיֵהּ מִצְוָה. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: אֵין בֵּין תְּקִיעָה לִתְרוּעָה וְלֹא כְּלוּם, כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוּדָה. אִי רַבִּי יְהוּדָה פְּשִׁיטָא!

1 וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה. הִנֵּה הַמְּרִיבָה עִם מֹשֶׁה הָיְתָה בְּאָמְרָם ״וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה׳ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה״. אָמְנָם הָיְתָה גַּם עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרוֹ במדבר כ:יג ״אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה׳״, וְזֶה הָיָה בְּאָמְרָם ״וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרָיִם״.

2 קַח אֶת הַמַּטֶּה. וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע. כְּבָר רַבּוּ הַדֵּעוֹת בְּעִנְיַן חֵטְא מֵי מְרִיבָה, וְהָיָה סָפֵק אֵצֶל רַבִּים בַּמֶּה חָטְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁנִּכְתַּב עֲלֵיהֶם ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״, ״מְעַלְתֶּם״ דברים לב:נא, וּ״מְרִיתֶם״ במדבר כ:כד. וְאִם הָיְתָה כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּדַבְּרוּ בִּלְבַד אֶל הַסֶּלַע, מַה עִנְיָן לִלְקִיחַת הַמַּטֶּה? וְאִם הָיָה הַחֵטְא עַל שֶׁהִכָּה מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע שֶׁלֹּא בְּמִצְוַת שׁוֹלְחוֹ, בַּמֶּה חָטָא אַהֲרֹן? אָמְנָם כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּעִנְיַן הַמְּרִיבָה, רָאוּי שֶׁנַּחְשֹׁב שֶׁתִּהְיֶה מִצְוַת הָאֵל בָּזֶה עַל אֹפֶן שֶׁיַּכִּירוּ רִשְׁעַת מְרִיבָתָם וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם וְשָׁבוּ וְרָפָא לָמוֹ, כִּי לֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת. וּבְכֵן נָבִין שֶׁבָּזֶה הֶחֱטִיאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְעַל זֶה הֶעֱנִישָׁם. אָמְנָם הַמְּרִיבָה עִם מֹשֶׁה הָיְתָה בְּאָמְרָם שֶׁהָיְתָה הַנְהָגָתוֹ בִּלְתִּי שְׁלֵמָה בְּמָה שֶׁהֵבִיא אוֹתָם אֶל אוֹתוֹ הַחֵלֶק הָרַע מֵהַמִּדְבָּר, וְעַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָיְתָה מְרִיבָתָם בְּאָמְרָם שֶׁהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת טוֹבָה אֶל אֶרֶץ מִדְבָּר. וּלְהוֹדִיעָם אֶת רִשְׁעָם בָּזֶה, הִתְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה הַנֵּס מוֹדִיעַ שֶׁהַשָּׁלִיחַ הָיָה מַנְהִיג בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁהַמְּשַׁלֵּחַ הֵיטִיב בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא הֵרַע כְּלָל. וּבִהְיוֹת מִינֵי הַנִּסִּים הַמְּסֻפָּרִים בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶׁשׁ עַל אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה פָּנִים: הָרִאשׁוֹן הוּא נֵס נִסְתָּר, כְּמוֹ יְרִידַת הַמָּטָר וְהַהִמָּלֵט מִן הַחֲלָאִים וּמִן הַצָּרוֹת, וְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים יַשִּׂיגוּהוּ הַצַּדִּיקִים בִּתְפִלָּתָם, כְּעִנְיָן ״וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ״ בראשית כ:יז, וְכֵן ״וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם״ במדבר כא:ז. וְהַשֵּׁנִי הוּא נֵס נִגְלֶה, לֹא יוּכַל הַטֶּבַע לַעֲשׂוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן, אֲבָל יַעֲשֵׂהוּ אַחַר תְּנוּעוֹת רַבּוֹת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן. וְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים יַעֲשֶׂהוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי עֲבָדָיו עִם הַקְדָּמַת אֵיזוֹ תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת מֵאִתּוֹ, כְּעִנְיָן ״הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה״ שמות ד:ג, ״הָרֵם אֶת מַטְּךָ וְהַכֵּיתָ בַצּוּר״ שמות יז: ו, ״יְרֵה וַיּוֹר״ מלכים ב יג:יז וְזוּלָתָם. וְהַשְּׁלִישִׁי הוּא מִין מִן הַנִּסִּים שֶׁלֹּא יוּכַל הַטֶּבַע לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, וְזֶה הַמִּין יַעֲשֶׂה הָאֵל יִתְעַלֶּה עַל יְדֵי עֲבָדָיו בְּדִבּוּר בִּלְבַד, שֶׁהִיא פְּעֻלָּה שִׂכְלִית וְיוֹתֵר נִכְבֶּדֶת מִשְּׁאָר תְּנוּעוֹתָיו הַגַּשְׁמִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה״ במדבר טז:לא, וְכֵן בְּעִנְיָן עֲמִידַת הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוֹשֻׁעַ נֶאֱמַר ״אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ״ יהושע י:יב. וְהִנֵּה בְּעִנְיַן זֹאת הַמְּרִיבָה הָיָה מִן הַהֶכְרֵחַ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת תְּלוּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה הַנֵּס הַנַּעֲשֶׂה מְבָאֵר מַעֲלַת הַמֶּלֶךְ הַמְּשַׁלֵּחַ וְדַרְכֵי טוּבוֹ, וּמְבָאֵר גַּם כֵּן מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ וְטוּבוֹ וְשֶׁהוּא מוּכָן אֶל שֶׁיֵּיטִיב הַמֶּלֶךְ עַל יָדוֹ לְעַמּוֹ. וְתִתְבָּאֵר מַעֲלַת הַמְּשַׁלֵּחַ בַּמִּין הַשְּׁלִישִׁי מִן הַנִּסִּים, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל הַטֶּבַע כְּלָל עָלָיו בְּשׁוּם אֹפֶן וּבְשׁוּם זְמַן, וְתִתְבָּאֵר מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ בַּמִּין הַשֵּׁנִי מִן הַנִּסִּים הַנַּעֲשֶׂה בִּתְנוּעַת הַשָּׁלִיחַ הָרָאוּי לָזֶה. וּבְכֵן צִוָּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּהָפֵךְ הַסֶּלַע לְמַיִם, כְּאָמְרוֹ ״וְנָתַן מֵימָיו״, כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם מִן הַסֶּלַע, לֹא נִמְשָׁכִים מִמָּקוֹם אַחֵר אֵלָיו. וְזֶה הָיָה נִמְנָע זוּלָתִי בִּהְיוֹתוֹ נֶהְפָּךְ מִצּוּרַת סֶלַע אֶל צוּרַת מַיִם, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ ״הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ״ דברים ח:טו, כִּי אִם הָיוּ הַמַּיִם מוּבָאִים מִמָּקוֹם אַחֵר שָׁם בְּנֵס, לֹא יִהְיֶה הֶבְדֵּל בֵּין צוּר חַלָּמִישׁ לְזוּלָתוֹ. וְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים לֹא יוּכַל עֲשׂוֹתוֹ הַטֶּבַע בְּשׁוּם אֹפֶן וְלֹא בְשׁוּם זְמַן, וְצִוָּה שֶׁזֶּה יִהְיֶה עַל יְדֵי דִבּוּר עֲבָדָיו, כְּאָמְרוֹ ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״, לְמַעַן יַכִּירוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה זֶה הַנֵּס מִן הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי כָּאָמוּר, לֹא שֶׁיִּהְיוּ מַיִם נִגָּרִים שָׁם מִמָּקוֹם אַחֵר. וּבָזֶה יָדְעוּ גֹדֶל וְטוּב הַמְּשַׁלֵּחַ, וְיָשִׁיבוּ אֶל לִבָּם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם אֶל הַמִּדְבָּר, אֵין בָּזֶה רָעָה כְּלָל בִּהְיוֹתוֹ עִמָּהֶם, אַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁלֹּא יוּכַל הַטֶּבַע עָלָיו, וְשֶׁאִם הוּא כָּאן הַכֹּל כָּאן, כְּאָמְרוֹ ״הַמִּדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל״ ירמיהו ב:לא. וְצִוָּה עִם זֶה שֶׁאַחַר שֶׁיֵּהָפֵךְ הַסֶּלַע לְמַיִם, יוֹצִיא מֹשֶׁה אוֹתָם הַמַּיִם לָהֶם בְּמַטֵּהוּ לְשִׁבְטֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ ״בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם״ במדבר כא:יח. וּלְזֶה הַמִּין מִן הַנִּסִּים אָמַר ״קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְכוּ׳״. וְהִנֵּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִסְכִּימוּ לַעֲשׂוֹת הַמִּין הַשֵּׁנִי מִן הַנִּסִּים, וּלְהַגִּיר הַמַּיִם אֶל הַסֶּלַע מִמָּקוֹם אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בִּרְפִידִים, כְּאָמְרוֹ ״וְהִכֵּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם״ שמות יז:ו, כִּי לֹא בָטְחוּ שֶׁיָּקִים הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶת דְּבָרוֹ לַעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי מִן הַנִּסִּים, בְּחָשְׁבָם אֶת יִשְׂרָאֵל אָז מַמְרִים מְאֹד עַד שֶׁיִּהְיוּ בִלְתִּי רְאוּיִים אֵלָיו, וְשֶׁיִּנָּחֵם ה׳ עַל הַטּוֹבָה. וּבְכֵן עָשׂוּ אֶת דֶּרֶךְ מִין הַשֵּׁנִי מִן הַנִּסִּים בַּמַּטֶּה, אֲשֶׁר בּוֹ הוֹדִיעַ מַעֲלַת הַשָּׁלִיחַ, וְלֹא עָשׂוּ אֶת דֶּרֶךְ הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בּוֹ יוֹדִיעוּ לְיִשְׂרָאֵל מַעֲלַת הַמְּשַׁלֵּחַ וְטוּבוֹ. וּלְזֶה נִכְתַּב עֲלֵיהֶם ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״, שֶׁהָרָצוֹן בּוֹ לֹא בְטַחְתֶּם בִּי שֶׁאֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי, ״וּמְעַלְתֶּם בִּי״ דברים לב:נא שֶׁחִלַּלְתֶּם כְּבוֹדִי וְלֹא הִרְאִיתֶם לַמְּרִיבִים אֶת סִכְלוּתָם, ״וּמְרִיתֶם פִי״ בְּשֶׁלֹּא שְׁמַרְתֶּם מִצְוָתִי.

3 וַיִּקָּדֵשׁ בָּם. בְּאוֹתָם הַמַּיִם עַצְמָם נִקְדַּשׁ אַחַר כָּךְ בְּעִנְיַן נַחַל אַרְנוֹן, שֶׁהֶרְאָה אָז לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹתָם הַמַּיִם הָיוּ בִּלְתִּי טִבְעִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ אָז בְּשִׁירָתָם בְּאָמְרָם במדבר כא:יט ״וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת״, שֶׁהָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים יוֹתֵר מִמְּקוֹם מְקוֹרָם, עַל הֶפֶךְ הָרָאוּי לַמַּיִם הַטִּבְעִיִּים.

4 דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁיְּצַוֶּה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֵּלֵךְ בָּהּ, כְּמִנְהַג כָּל מֶלֶךְ הַנּוֹתֵן מַעֲבָר לִצְבָא אַנְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ, לִשְׁלוֹחַ עִמָּהֶם מוֹרֶה בַּדֶּרֶךְ לְמַעַן לֹא יַזִּיקוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אוֹ קְצָתָם בְּעָבְרָם לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

5 פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. כִּי הֲמוֹן עַם אֱדוֹם אַנְשֵׁי דָמִים, וּבְסִבָּה מוּעֶטֶת מִמְּרִיבָה אוֹ זוּלָתָהּ שֶׁתִּפּוֹל בֵּין אַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְהָעָם הָעוֹבֵר, יִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ בַּחֶרֶב נֶגֶד הָעוֹבְרִים.

6 בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה. הִנֵּה זֶה אוּלַי יִקְרֶה אִם נַעֲבֹר בֶּעָרִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר בַּמְסִלָּה בִּלְבַד וְלֹא תִקְרֶה שָׁם סִבָּה שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת עַמְּךָ בַּחֶרֶב לִקְרָאתֵנוּ.

7 רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי. אֵין אִתָּנוּ שׁוּם דָּבָר מוּכָן לְחַרְחֵר רִיב.

8 אֶעֱבֹרָה. מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ מְמָאֵן לְהַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹר אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁאָמַרְתָּ הִנֵּה נוּכַל לַעֲבֹר, שֶׁאֵין לָחוּשׁ לָזֶה כְּלָל.

9 וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ. עַל הַגְּבוּל.

10 וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו. אוֹתָם בְּגָדִים הָרְאוּיִם לְכֹהֵן גָּדוֹל יוֹתֵר עַל כֹּהֵן הֶדְיוֹט.

11 וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר. שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וּבְכֵן נִשְׁאַר אַהֲרֹן בְּאַרְבָּעָה בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט לְבוּשׁ הַבַּדִּים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִנְיָנוֹ בְּהִכָּנֵס לִפְנֵי וְלִפְנִים, וּכְעִנְיַן הֵרָאוֹת מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים לַעֲבָדָיו.

« ספורנו על במדבר י״ט:ב׳ ספורנו על במדבר כ״א:א׳ »